אני שמרן, שונא סיכון, מעדיף רק לשמור על ערך הכסף.
את המשפט הזה יועצי השקעות בבנקים ומנהלי תיקי השקעות, ולמעשה כל מי שעוסק בניהול כספי אחרים, שמע לא פעם. אבל מה המשמעות העמוקה יותר של האמירה אני “שונא סיכון” ואיך אפשר, אם בכלל, לכמת שנאת סיכון? האם שונא סיכון למעשה מאותת לנו שהוא בסך הכל מבקש יותר תשואה על כל צעד שהוא לוקח בהגדלת הסיכון שלו בתיק ההשקעות?
נתחיל עם הגדרה. שנאת סיכון מתקשרת לא רק עם עולם הכלכלה והמימון אלא, ואולי יותר מכל, עם מניעים פסיכולוגיים וקבלת החלטות בתנאי אי וודאות. אנחנו נאמץ את ההגדרה, שמשקיע שונא סיכון הוא מי שנמנע מלבצע עסקה שתוצאותיה אינן וודאיות גם אם תוחלת הרווח הצפוי בעסקה וודאית, נמוך יותר. אפשר לסווג את המשקיעים ל- 3 סוגים עיקריים: שונאי סיכון, אדישים לסיכון ואוהבי סיכון.
ננתח את ההתנהגות של משקיע מסוים על ידי שימוש בדוגמא הבאה:
נניח שיש 2 אפשרויות בהגרלה, לקבל 50 ₪ באופן וודאי או להטיל מטבע ולקבל 100 ₪ אם יתקבל עץ ואפס ₪ אם יתקבל פלי. בשני המקרים, תוחלת התשואה שווה. בהנחה שהמטבע הוגן הרי ההסתברות לקבל עץ היא 0.5 וגם הסיכוי לקבל פלי הוא 0.5. אם נכפיל את ההסתברות לכל מצב עולם בתקבול, נקבל סה”כ 50 ₪.
מוזר לא? מבלי לחשב, ברור לנו ששונא סיכון יעדיף לקבל 50 ₪ בוודאות, זו הנטייה של שונא סיכון, למרות שכאמור, 2 האפשרויות מביאות לתוצאה זהה. האינטואיציה הזו, הוכחה במחקרים של טברסקי וכהנמן, לפיה, הפסד של 50 ₪ מרתיע אותנו יותר מאשר ההנאה מרווח של 50 ₪. מה שנמצא עוד במחקרים אלה, ואולי אפילו מעניין ביותר הוא שבצד השני, בתחום ההפסדים, אנשים מוכנים לקחת הימור גדול יותר. כלומר, שמניחים 2 אפשרויות לפני משקיע, הראשונה, הפסד וודאי של 50 ₪ לעומת אפשרות שנייה של, סיכוי של 85% להפסד של 55 ₪ (וסיכוי של 15% לא להפסיד בכלל), הרב הגדול מעדיף באפשרות השנייה ולא בהפסד וודאי. זוהי אהבת סיכון בתחום ההפסד. כלומר, בניגוד לנמצא בתחום של הרווחים, בתחום ההפסדים המשקיעים דווקא נוטים לאהבת סיכון.
הירשם לניוזלטר שלנו וקבל עדכונים שוטפים
נקודת מבט נוספת לגבי משקיעים שונאי סיכון היא לפרש שנאת סיכון כדרישה לפיצוי או תשואה גבוהה יותר על נטילת הסיכון. כלומר, שונא סיכון הוא לא מי שלא מעוניין ליטול סיכון בכלל אלא מי שדורש פיצוי הרבה יותר גבוה מאשר אוהב סיכון. כאשר מסתכלים מנקודת מבט כזו על שונא סיכון, מבינים ששנאת סיכון היא לא ויתור או ביטול מוחלט של נטילת סיכונים.
לשנאת הסיכון יש גם קשר לגודל והיקף הכסף שיש לנו, שהשגנו. ככל שאנחנו נהיים עשירים יותר, הנטייה לשנאת סיכון עולה ומאופיינת בהנאה שולית פוחתת מרווח. אם נחזור לניסוי שלנו בהטלת מטבע, הרי ברור לנו שאם המספרים הפעם יהיו 50 מיליון ₪ ולא 50 ₪ באופן וודאי לעומת 100 מיליון ₪ או אפס, רב האנשים, גם כאלה ‘אוהבי סיכון’, יעברו למצב של שנאת סיכון ויבחרו ב- 50 מיליון ₪ בוודאות. כלומר, כאשר המשקיעים הופכים לעשירים יותר הנטייה שלהם היא להיות שמרניים יותר.
נשאלת השאלה, איך מדרגים את המשקיעים לפי הסיווגים השונים?
אחת הדרכים היא לדרג את התועלת של המשקיע מכל השקעה. דירוג התועלת ימדוד את ההנאה או שביעות הרצון מכל בחירה של המשקיע. ככל שציון התועלת גבוה יותר כך ההנאה מההשקעה תהיה גבוהה יותר. התועלת מהשקעה תלויה כאמור מהתשואה, הסיכון והדירוג של שנאת הסיכון. הסיכון הוא נתון אובייקטיבי ולרב נמדד על פי סטיית התקן של התשואות. בפרקטיקה, יש מגוון של פונקציות תועלת שניתן להשתמש בהן הכוללות את המרכיבים של התשואה, הסיכון ורמת שנאת הסיכון של המשקיע.
המשימה הראשונה של יועץ ההשקעות שלכם היא לקבוע את רמת הסיכון של התיק. זוהי משימה פשוטה לכאורה, אך חשוב להקדיש לשלב זה את מלוא תשומת הלב כחלק מבירור צרכיו של המשקיע והגדרת מטרות ההשקעה. ניתוח מעמיק של מאפייני הלקוח וצרכיו על ידי יועץ השקעות אובייקטיבי יוביל להבנה של הסיכון המתאים לו ביותר ולבסוף להשגת תוצאות טובות יותר עבורו.
לשאלות, צוות אג’יו פרסונל עומד לשירותכם בצור קשר