המונח ESG מיוחס לשנת 2014 כאשר דו”ח שהוזמן על ידי האו”ם קרא ל”הכללה טובה יותר של גורמים סביבתיים, חברתיים וממשל תאגידי (ESG) בהחלטות השקעה”. כיום, השקעה במסגרת ESG היא הפלח הצומח ביותר בתעשיית ניהול הנכסים. הנכסים בקרנות ESG גדלו ב-53% משנה לשנה להיקף של כ-2.7 מיליארד דולר ב- 2021. מנהלי קרנות רבים ערים לביקוש של המשקיעים בתחום ובמקרים רבים מתייגים את הקרנות החדשות שהם משיקים כ”קיימות”, אשר עומדות בקריטריונים של ESG. עם השנים, המונח הפך למגוון יותר מבחינת אפשרויות השקעה החל מהסרת השקעה במגזרים כמו טבק או תעשיות ביטחוניות ולחילופין, בחירת השקעה במגזרים כמו אנרגיה נקייה ועד לכל סוג של אסטרטגיה שמבטיחה להביא לשינוי חברתי או סביבתי חיובי.
מאידך, מתנגדי הגישה טוענים שדווקא הגיוון הרחב אפשר לחברות ולמנהלי השקעות להשתמש במונח כדי לבצע “גרינוושינג” (הטעיית צרכנים ע”י הצגת גישה “ירוקה” וידידותית לסביבה) גם במקרים בהם פעילותן אינה ידידותית לסביבה וסותרת את אחד מעקרונות ה-ESG.
לצד מצגי שווא “ירוקים”, השפעת הפלישה הרוסית לאוקראינה מאלצת משקיעים, חברות וממשלות להתמודד עם התפתחויות שיוצרות התנגשות בין ערכי ה-E, ה-S וה-G. כך לדוגמא, ממשלות באירופה מתנערות מיעדים סביבתיים על יד שימוש בדלקים פוסיליים מזהמים כדי להפחית את התלות בגז הרוסי מתוך התיימרות להגשים יעדים אתיים. הקונפליקט בין בחירת ערך אחד על חשבון השני מוביל לשאלה הבסיסית מהי בעצם השקעת ESG והאם היא באמת ברת יישום?
כאשר בחונים השקעה ב-ESG מתקיימת לא אחת אנומליה בהערכה האובייקטיבית של המשקיעים בין סיכון והזדמנות ובין ערכים ואתיקה. בתקופה האחרונה, לאור המלחמה באוקראינה אנו עדים להתנגשות של ערכי ה-ESG בשלושה תחומי ליבה עיקריים- הגנה, אנרגיה וסיכון ריבוני.
בתחום סקטור ההגנה (תעשיות ביטחוניות) – במשך שנים, בנקים ומשקיעים רבים ברחבי אירופה סירבו לתמוך בחברות ביטחוניות, שנוגדת את מדיניות ה-ESG שלהם. הפלישה הרוסית לאוקראינה הניעה אותם לשינוי מדיניות ולהשקעה במגזר הביטחוני, לצד האצת מדיניות חימוש ברחבי אירופה. לאור המצב, יש הסבורים שחברות ביטחוניות צריכות להיות מסווגות כעת כ”ברות קיימא”, מה שיאפשר למשקיעי ESG לתמוך בחימוש של מדינות ריבוניות נגד מדינות תוקפניות.
דילמה נוספת של משקיעי ESG מתבטאת בתחום האנרגיה. על רקע העלייה במחירי הנפט בעקבות המלחמה באוקראינה, השקעות בדלקים פוסיליים הפכו למשתלמות מכדי שהמשקיעים יוכלו להתעלם מהם. דוגמא לכך היא הצהרתם מהתקופה האחרונה של שני מנהלי הנכסים הגדולים בעולם, BlackRock ו-Vanguard שהודיעו על תמיכתם בהמשך ההשקעה בתחום הדלקים הפוסיליים. בטווח הקצר, הגישה של מנהלי הקרנות עשויה לפגוע בניסיון של חברות לצמצם את פליטות הפחמן אולם בטווח הארוך יותר, הצפי הוא שמדינות יאיצו את המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים כדי להפחית את התלות האנרגטית במדינות אחרות.
המלחמה העלתה שאלה מהותית נוספת: האם על משקיעי ESG להגביל באופן גורף השקעה בנכסים בעלי שייכות למדינה מסוימת בשל פעילות הממשלה שלה ובכך לפגוע בכלל אוכלוסיית המדינה. להגבלות אלה עשויה לעיתים להיות השפעה מזיקה ובלתי רצויה. כך למשל, ההחלטה על החרמת נכסים רוסיים כמו גזפרום, רוסנפט וסברבנק פגעה בגופים שהתיימרו לקדם יעדי ESG והחזיקו את אותם הנכסים. במידה ומשקיעים מחליטים להחריג מדינות שלמות על רקע ESG, עולה השאלה כיצד הם צריכים לנהוג עם מדינות כמו סין (הכלכלה השנייה בגודלה בעולם) וסעודיה, מדינות שספק אם הן שומרות על זכויות אדם, אך הן בעלות חשיבות כלכלית ואסטרטגית גדולה.
בהיעדר בהירות מצד הרשויות או הרגולטורים, השקעתESG נותרת עם סימני שאלה רבים ומותירה את מנהלי הנכסים עם האחריות לשמור על שקיפות לגבי הקריטריונים שלפיהם הם משקיעים.
למשקיעים נותר לקבל את ההחלטה אם לקבל את ההשקעה ולהקצות כסף על סמך העמדה האתית שלהם.
מבוסס על מאמר שפורסם ב- Financial Times ב- 6 ביוני 2022
הנתונים והמצגים בסקירות באתר אג’יו פרסונל אשר הובאו ממקורות שונים הוצגו ללא בדיקה נוספת תוך הנחה כי הם נכונים ומדויקים.
ניתוח הנתונים, ההנחות, המחשבות, המסקנות והרעיונות השונים בסקירה זו נעשו בצורה כללית אשר משקפת את דעתו של הכותב ושל חברת אג’יו בלבד.
המידע הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
כל העושה שימוש במידע המופיע בסקירות באתר או בכל מידע אחר באתר, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד
