כל מה שצריך לדעת על חוב משקי הבית בישראל בטבלה אחת פשוטה שמפרסם בנק ישראל.
למה זה מעניין?
חוב משקי הבית נותן תמונה על האשראי או החוב שהציבור הישראלי נוטל. אפשר ללמוד מכך על גובה החוב היחסי ולהשוות למדינות אחרות, אפשר ללמוד על השינוי משנה לשנה למשל אם החוב קטן או גדל ועוד דבר חשוב החוב מלמד על היכולת לצרוך. מצד אחד, למי שיש יותר חובות יש יותר יכולת לצרוך היום, בהווה, ובתמורה לשלם ריבית שמקשה עלינו בעתיד ולכן מנגד, חוב גבוה יכול להעיד על קושי צפוי בעתיד מאחר וכאשר נטל החוב גבוה מהצמיחה – במשקי הבית הצמיחה היא עליה בהכנסה – אז נוצר מצב שבו יש לנו שחיקה ביכולת הצריכה.
דבר נוסף שצריך לזכור הוא שללא אשראי לא תהיה צמיחה של המשק. כלומר, חוב הוא דבר טוב אבל צריך לא לקפוץ גבוה מידי. משפט מוכר שהשתמשה בו חדוה בר לשעבר המפקחת על הבנקים הוא ש”אשראי זה כמו מלח – יותר מידי זה לא טעים ולא בריא”. אם נוטלים חוב גבוה מידי שאין לנו יכולת ממשית לשלם אותו זה יכול להיות מאוד לא טוב למשק הבית. אגב המילה חוב באנגלית Debt, לא במקרה נשמעת כמו מוות Death, כפי שכבר ציינו חוב יכול להיות עול ולהוות משקולת כבדה על חיינו.
כמה אשראי אנחנו צורכים ומי נותן לנו אותו?
בטבלה המצורפת ניתן לראות את סך החוב של משקי הבית בהשוואה שנתית ורבעונית. נכון לסוף שנת 2019 החוב של משקי הבית עמד בישראל על 588 מיליארד ₪. זה הרבה? מעט? התוצר בישראל עומד על כ- 1.3 טריליון ₪ כך שמדובר על כ- 45%. בהשוואה למדינות OECD זה לא גבוה. אפשר לראות שבשנת 2016 החוב של משקי הבית עמד על 503 מיליארד ₪. גידול של כ- 17% ב- 3 שנים.
דבר מעניין נוסף הוא מי נותן לנו את האשראי? ניתן לראות כי מתוך 588 מיליארד ₪, 520 מיליארד ₪ ניתנו למשקי הבית על ידי הבנקים, כלומר 88% מסך החוב בישראל. למעשה בישראל אין ממש תחרות של ספקי האשראי במשק. חברות כרטיסי האשראי סיפקו רק 23.7 מיליארד ₪ מתוך אותם 588 מיליארד ₪. על מה זה משפיע? על הריבית שאנחנו משלמים בהלוואות שאנחנו נוטלים.
הטבלה מספרת לנו בנוסף מה היקף החוב לפי שימושים, בשנת 2019 386 מיליארד ₪ שימשו לדיור והיתר לשימושים אחרים. יותר מ- 65% מהחוב שמשקי הבית נוטלים הם הלוואה לרכישת דירה. 202 מיליארד ₪ החוב שלא לדיור – הוא היקף עצום של חוב שניתן להתחרות עליו, אך כמו שאנחנו רואים השחקנים המרכזיים הם הבנקים וחברות כרטיסי האשראי.
שחקנים חדשים ואיך ניתן להשקיע באשראי חוץ בנקאי
פלטפורמות ה- P2P – אשראי חוץ בנקאי בין אנשים נכנסו למגרש של הגדולים, ומנסות להתחרות באשראי שמסופק על ידי הגופים המסורתיים. בעולם קיימות הרבה מאוד פלטפורמות שקמו לאחר המשבר של 2008 הפועלות בהיקפים של מיליארדי דולרים. בשנים האחרונות קמו בישראל מספר פלטפורמות המביאות איתן את היתרונות של הטכנולוגיה הקיימת בעולם הפינטק מה שהופך אותן למאוד יעילות, דיגיטליות, ללא סניפים, הכל נעשה און ליין. פלטפורמות ה- P2P מציעות את הריבית העודפת למשקיעים ולמעשה אותן פלטפורמות משמשות כמתווך מהסוג החדש המחבר בין שני הצדדים לעסקה – הלווה והמלווה. המימון להלוואה ניתן על ידי המלווה הוא המשקיע והפלטפורמה היא הגוף המארגן, הבודק והמתפעל של ההלוואה תמורת דמי ניהול. השקעה בפלטפורמות אלה נחשבת להשקעה אלטרנטיבית לשוק הסחיר ומאופיינות בהיעדר סחירות ונזילות, חוסר במידע נגיש וצורך בבדיקה מעמיקה וניסיון בתחום על מנת להכיר את פעילות הפלטפורמות ולבחון השקעה.
לשאלות, צוות אג’יו פרסונל עומד לשירותכם בצור קשר.
הנתונים והמצגים בסקירות באתר אג’יו פרסונל אשר הובאו ממקורות שונים הוצגו ללא בדיקה נוספת תוך הנחה כי הם נכונים ומדויקים.
ניתוח הנתונים, ההנחות, המחשבות, המסקנות והרעיונות השונים בסקירה זו נעשו בצורה כללית אשר משקפת את דעתו של הכותב ושל חברת אג’יו בלבד.
המידע הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
כל העושה שימוש במידע המופיע בסקירות באתר או בכל מידע אחר באתר, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד.
