למה צריך שירותי ייעוץ השקעות פרטי או פמילי אופיס שעוטף את הלקוח ורואה את כלל הנכסים?
לא פעם מתפרסמות ידיעות על פרשיות עוקץ פיננסיות או נדל”ניות ובין הנעקצים מוזכרים שמות של אנשים בעלי שם, ידע וניסיון בתחומים שונים, אשר נפלו קורבן לנוכלים.
אחד מהם הסביר בראיון לכתבה עיתונאית בנושא[1] כי נכנס להשקעה בעצת חבריו והודה כי לא בדק את הדברים, את המסמכים ואת המידע שהוצג. “אני מומחה ל… ולא מומחה להשקעות בנדל”ן. נכנסתי להשקעות בארה”ב בעצת חבריי, אנשי העסקים… ואני בהחלט מצפה שאנחנו נזכה בתביעה שהגשנו, מכיוון שנקלענו למעשה רמייה גדול”, כך אמר אחד מהם בראיון לכתבה הנ”ל. אפשר להניח ולהבין כי החברים בקבוצה הסתמכו האחד על השני, כך שחוש הביקורת שימש בתפקיד משני בהחלטה להיפרד מסכום כסף נאה. חלוקת אחריות? אמון במוביל דעה? חכמת הכלל? חוש הביקורת?
כיועצים, במהלך עבודתנו אנו פוגשים לעיתים רבות את המצב והמקרה שבו משקיע מבקש להשקיע באפיק סחיר או בלתי סחיר מבלי לבדוק את הדברים לעומקם וליסודותיהם, רק מתוך אמון בגורם אחר. קרוב ככל שיהיה, נראה כי אין לסמוך על גורמים אחרים, דוגמאות בהמשך.
‘עשיתי סקר בין חברי, שכל אחד מהם מנהל סכום גדול’ הוא משפט שנשמע מעת לעת על ידי בעלי נכסים המחפשים פתרונות ומידע בנוגע לאפשרויות ההשקעה. לקוחות פוטנציאליים אלו אכן מחפשים דרכם בהשקעות ואנחנו שומעים את הדברים בפגישותינו הראשונות איתם. ההזדהות ואולי ההסתמכות על קרובים לנו – אותם אנו מעריכים כברי סמכא – הוא מנגנון אנושי טבעי ונכון, אולם יש להכיר את המגבלות הקיימות בו.
ככל שהיקף העושר הפיננסי המשפחתי הולך וגדל, עולה איתו גם הצורך בניהול מקצועי של כלל הנכסים. ואולם, הידע בתחום זה, כמו בתחומי חיים אחרים, מצוי במחסור. מאחר ותחום ניהול השקעות כמו המלחמה הוא ‘ממלכת אי הודאות’ (קרל פיליפ גוטליב פון קלאוזוביץ ,Carl von Clausewitz, 1780-1831, איש צבא פרוסי), אנשים צריכים הכוונה.
כאן נכנס תפקידנו כיועץ השקעות אובייקטיבי בעל מומחיות בניהול העושר המשפחתי, שירות הנהוג לכנותו בעולם כ’פמילי אופיס’.
שירות זה רואה את התמונה הכוללת של המשפחה ונכסיה, את הצרכים, הגישות והמטרות – ובהתאם לכך מנהל את נכסי המשפחה. אנו עושים זאת בהיותנו מצידה של המשפחה ומסייעים לה בהחלטות הפיננסיות וביישומן בשווקים: מציאת בית ההשקעות, איתור קרן ההשקעות האלטרנטיבית, סיוע בהחלטות שקשורות למשפחה ועוד.
אנו פועלים כ’שומר הראש הפיננסי’ של המשפחה ושואפים להביא אותה הן להחלטות הפיננסיות המיטביות שלה וגם ליישם אותן בבחירות מוצלחות של מנהלי השקעות ומכשירי השקעה.
שירות זה יכול לצמצם עד מאוד את הסיכון לנפילה כמו זו שסופרה כאן בתחילת הדברים, נפילה שיכולה כאמור לפגוע גם במשקיעים וחוסכים בעלי ידע, קל וחומר בכאלו שלא.
[1] גלובס, “בכירים ורופאים: פיתו אותנו להשקיע בנכסים בהארלם – ועקצו אותנו”, 21/8/12, חן מענית ואלה לוי-וינריב
אג’יו פרסונל
